הרבה פעמים אנחנו שומעים ביקורת על הדרך שבה אנשים מציגים את חייהם ברשתות החברתיות. כאילו הכל ורוד, הכל מושלם. כולם כל הזמן על החוף בתאילנד, או עם בגדי ספורט חדשים בריצת מרתון, או במסעדה יוקרתית. יש שאומרים שהתופעה הזאת גורמת למצב רוח ירוד ואפילו לדיכאון: אני רואה בפייסבוק ובאינסטגרם איך כולם חיים חיים מושלמים, ומשווה לחיים שלי – קם בבוקר, סנדוויצ'ים, הסעות, עבודה, חוזר עייף, טלוויזיה ולישון…

אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת. הרי אנחנו יודעים שהחיים של החברים שלנו, שאנחנו רואים ברשת החברתית, בעצם די דומים לחיים שלנו. פשוט, ברשת החברתית אנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו לרגעים היפים. אנחנו מפנים את המבט למצבים שאנחנו רוצים להיות בהם יותר פעמים ויותר זמן. אנחנו מסתכלים על הדברים הנפלאים שיש לנו בחיים. אולי אפשר לקחת מזה משהו לחיים שלנו? אולי מתגלה כאן איזו יכולת אנושית, שאנחנו יכולים להשתמש בה כדי לשפר את החיים שלנו? לשים לב יותר לדברים היפים שיש לנו בחיים. לחשוב – אילו הייתי רוצה להציג ברשת החברתית את הדברים הכי טובים שיש בחיים שלי, מה הייתי בוחר לשים שם? כמובן, הרשת החברתית משמשת כאן כמשל. אני לא מתכוון שאנחנו צריכים לחפש את הדברים הטובים במטרה לפרסם אותם ולהעמיד פנים, כדי שאנשים אחרים יחשבו שיש לנו חיים יפים. אני מתכוון ליכולת שיש לכל אחד לבחור להיכן להפנות את תשומת הלב. וככל שנפנה את תשומת הלב לדברים הנפלאים שקורים בחיים שלנו, כך יקרו לנו עוד דברים נפלאים. זהו חוק הטבע. אנחנו פשוט נתרגל יותר ויותר לשים לב לדברים הטובים. זה ישפיע על מצב הרוח שלנו ועל מה שאנחנו משדרים  – גם החוצה לסביבה שלנו, וגם פנימה אל תת המודע. לכל אחד מאתנו יש את היכולת להחליט – לאן אני מפנה את תשומת הלב. היכולת הזאת היא כלי נפלא ואפקטיבי לשיפור החיים שלנו.